בעיקרון (ובלי קשר ללידה) אני ממש פדלאה,
ואם מישהי מצליחה להזיז אותי - שתקבל את זה כמחמאה.
הפעם אני לא מדברת על כושר,
אלא על סדנא נטו של אושר:
סדנא של יפעת מאירי - סדנאות בתנועה וריקוד
(אני בחרתי סדנא ביחד עם ילדות, אבל יש גם לנשים לחוד).
בחרתי סדנא של אמא ובת ונרשמתי עם דניאל,
סופסוף זמן רק לעצמנו להתחבר ולהשתולל.
למזלי יפעת הסבירה לכולנו כמו לילדות קטנות,
ממש לכל תנועה נתנה שמות ודוגמאות,
השתמשה באביזרים מיוחדים ומגניבים,
וכמובן שברקע שירים שכולנו אוהבים.
השתוללנו, רצנו, קפצנו, התחבקנו,
הרבה זמן עבר מאז שככה צחקנו.
והסיום של הסדנא - "אמאל'ה!" במילה אחת,
מצאתי את עצמי פשוט מתייפחת.
אני לא "ספוילר", אז על הסיום לא ארחיב,
אבל אי אפשר להישאר אדישות לו ולא להגיב,
אפילו דניאל, כולה בת 7, החלה לבכות,
דמענו שתינו יחד, על הרצפה, מחובקות.
כן, כן, סדנא ממש מרגשת ומלאת עוצמה
(סופסוף הבנתי מה נשים אצלי בסטודיו חוות כשלרגש נותנות במה).
אז ממש בקצרה - אם יש לך בת מגיל 4 ועד מצוות,
את חייבת, ממש חייבת, את הסדנא הזו לחוות!
אז זה #שלישירגון להיום, שניה לפני כיפור,
ואולי זו הזדמנות גם לסליחה בקיצור:
גוף יקר, גוף חביב, סליחה שאני פדלאה,
מבטיחה (מתישהו) השנה להפוך ליותר בריאה!